רכב חשמלי? תעו״ז הוא ההחלטה הגדולה

כמה חוסך מעבר לתעו״ז לבעל רכב חשמלי?

תעריף השפל בתעו״ז זול מהתעריף האחיד (63.52 אג׳) בין 21% ל־28%, לפי העונה. רכב שטעינתו מוסיפה כ־300 קוט״ש בחודש וטוען כולה בשפל חוסך כ־45–50 שקלים בחודש על הטעינה עצמה — בסביבות 550–600 שקלים בשנה. זה יותר מהנחת ספק טיפוסית, אבל רק אם שאר הבית לא צורך הרבה בערבי הקיץ, כשהפסגה יקרה פי 2.7.

תעו״ז משתלם רק לבעלי רכב חשמלי?

לא, אבל זה המקרה החזק ביותר. תעו״ז משתלם לכל מי שיכול להזיז צריכה לשעות השפל — מכונת כביסה, מדיח ודוד חשמל הם גם גמישים. מה שמייחד את הרכב הוא שהוא גם הפריט הגדול וגם הגמיש לחלוטין: הוא חונה בלילה בכל מקרה.

מה צריך כדי לעבור לתעו״ז?

מונה שמסוגל לתעד צריכה לפי שעות, כלומר מונה חכם, ופנייה לספק — חברת החשמל או ספק פרטי. מי שיש לו מונה מכני ותיק יצטרך החלפה קודם. אין עבודה חשמלית בבית ואין שינוי באמינות האספקה.

למי תעו״ז לא כדאי גם עם רכב חשמלי?

למי שחייב לטעון בשעות אחר הצהריים והערב — למשל מי שנוסע לעבודה בלילה ומטעין ביום, או בית שבו הרכב זמין לטעינה רק בשעות הפסגה. במקרה כזה תעו״ז מעביר את הצריכה הגדולה בבית בדיוק לתא היקר בטבלה, והחשבון יעלה.

מי שקנה רכב חשמלי מקבל בתוך חודש כמה טלפונים עם הצעות להנחה על החשבון. ההנחות אמיתיות, והן כמה אחוזים על מרכיב האנרגיה.

בינתיים, המנוף הגדול באמת יושב במקום אחר לגמרי, ואף אחד לא מתקשר לספר עליו.

החישוב

שני מספרים, וזה כל הפוסט:

1. הרכב מוסיף לחשבון סדר גודל של 300 קוט״ש בחודש. עמדה ביתית של 7 קילוואט, כשעה וחצי ביום. בתעריף האחיד זה בסביבות 190 ₪ בחודש, שמתווספים לחשבון הקיים.

2. תעריף השפל בתעו״ז זול בערך ברבע מהתעריף האחיד — בין 21% בקיץ ל־28% בעונת המעבר.

מכפילים: טעינה שלמה בשעות השפל חוסכת כ־45–50 ₪ בחודש — על אותה טעינה בדיוק, לאותו מספר קילומטרים, בלי לשנות שום דבר במה שאתם עושים. בשנה זה בסביבות 550–600 ₪.

לשם השוואה, הנחה של 7% מספק פרטי על בית שצורך 750 קוט״ש בחודש, כולל הרכב, שווה כ־33 ₪ בחודש. תעו״ז מנצח — אבל לא בפער של סדר גודל, ויש לו מחיר: הוא חל על כל הבית, לא רק על הרכב. ערבי החול של יוני–ספטמבר הם פסגה שיקרה פי 2.7 מהתעריף האחיד, ומי שמזגנים עובדים אצלו כל ערב יכול לאבד שם את כל מה שהרכב חסך.

למה זה עובד כאן במיוחד

תעו״ז משתלם למי שיכול להזיז צריכה לשעות הזולות. הבעיה היא שברוב הבתים, מה שגדול אינו גמיש ומה שגמיש אינו גדול:

הפריט גדול? גמיש?
מזגן מאוד כמעט לא — צריך לעבוד כשאנשים בבית
דוד חשמל גדול בינוני
מכונת כביסה, מדיח בינוני מאוד
מקרר, תאורה קטן לא
טעינת רכב חשמלי מאוד לחלוטין

הרכב הוא השורה היחידה שגדולה וגמישה בבת אחת. הוא חונה בלילה בין כה וכה, ולא משנה לו אם הוא נטען בעשר בערב או בשלוש לפנות בוקר. זה הופך בעל רכב חשמלי למקרה הברור ביותר לתעו״ז בכל משק הבית הישראלי — בתנאי שהשורה של המזגן בערבי הקיץ לא גדולה מדי.

מה צריך בפועל

  1. מונה שמתעד לפי שעות — מונה חכם. מי שיש לו מונה מכני ותיק יצטרך החלפה קודם. פרטים כאן.
  2. פנייה לספק — חברת החשמל או הספק הפרטי שלכם.
  3. טיימר בטעינה. כל עמדה ביתית וכל רכב מודרני יודעים לתזמן טעינה לשעה מסוימת. זה השלב שאם מדלגים עליו, כל השאר חסר טעם — תעו״ז בלי תזמון יכול להעלות את החשבון, לא להוריד.

שני מקרים שבהם זה לא עובד

מי שמטעין ביום. אם לוח הזמנים שלכם מחייב טעינה באחר הצהריים — נסיעות עבודה בלילה, שימוש רב ברכב, חניה שזמינה רק בשעות מסוימות — תעו״ז מעביר את הצריכה הגדולה בבית בדיוק לתא היקר. זה יעלה את החשבון.

מי שגם שוקל סולארי. כאן זה עדין: מערכת סולארית מייצרת בצהריים, ובתעו״ז הצהריים זולים — כלומר תעו״ז מקטין את החיסכון מהגג, כי הוא מוזיל בדיוק את השעות שבהן המערכת עובדת.

שני הדברים לא שוללים זה את זה, אבל הם צריכים להיות מחושבים יחד ולא בנפרד. הדרך לראות את זה היא מחשבון ההחזר: הזיזו את שיעור הצריכה העצמית בין תרחיש של טעינת יום מהגג ותרחיש של טעינת לילה בשפל, ותראו מה כל אחד עושה להחזר.

שורה תחתונה

לבעל רכב חשמלי, סדר העדיפויות הוא:

  1. לבדוק כמה מהצריכה נופלת בערבי הקיץ. אם מעט — תעו״ז + תזמון טעינה ללילה הוא המנוף הגדול, ועלותו אפס. אם הרבה — כנראה עדיף להישאר בתעריף האחיד.
  2. מעבר לספק פרטי. אחוזים בודדים, אבל טופס אחד ואין חיסרון.
  3. מערכת סולארית, אם וכאשר — ואז לחשב מחדש, כי הוספת הגג משנה את הכדאיות של שלב 1.

← לכל הפוסטים