תעו״ז — תעריף עומס וזמן

מה זה תעו״ז?

תעו״ז הוא קיצור של תעריף עומס וזמן — שיטת חיוב שבה מחיר הקילוואט־שעה משתנה לפי השעה ביום ולפי העונה בשנה, במקום להיות אחיד. הרעיון הוא לשקף את העלות האמיתית של ייצור החשמל: בשעות שבהן כל המשק צורך במקביל, הייצור יקר, ולכן גם התעריף. בשעות הלילה הוא זול משמעותית.

למי תעו״ז משתלם?

למי שיכול להזיז צריכה לשעות השפל. הפריטים הגמישים בבית הם טעינת רכב חשמלי, מכונת כביסה, מדיח כלים ודוד חשמל — כולם לא צריכים לעבוד בשעה מסוימת. בית שמזיז אותם ללילה יכול לשלם על אותה צריכה פחות ממחצית ממה שמשלם בתעריף אחיד. הרווח הגדול ביותר הוא לבעלי רכב חשמלי.

למי תעו״ז לא משתלם?

למי שהצריכה שלו מרוכזת בשעות אחר הצהריים והערב של הקיץ, ואין לו גמישות להזיז אותה. שם התעריף גבוה משמעותית מהאחיד, ומעבר לתעו״ז יעלה את החשבון ולא יוריד אותו. המקרה הקלאסי הוא משפחה שחוזרת הביתה בארבע, מפעילה מזגנים עד הלילה, ולא מתכוונת לשנות את זה.

איך עוברים לתעו״ז?

דרך הספק — חברת החשמל או ספק פרטי — ובדרך כלל זה דורש מונה שמסוגל לתעד צריכה לפי שעות, כלומר מונה חכם. מי שיש לו מונה מכני ותיק יצטרך החלפה לפני שהמעבר אפשרי. המעבר אינו כרוך בעבודה חשמלית בבית ואינו משנה את אמינות האספקה.

מה ההפרש בפועל בין שעת פסגה לשעת שפל?

גדול, וזה כל העניין. שעת פסגה בקיץ יכולה להיות יקרה פי כמה משעת שפל בלילה — פער שהוא סדר גודל אחר לגמרי מכל הנחת ספק פרטי, שנמדדת באחוזים בודדים. לכן תעו״ז הוא המנוף הגדול ביותר על החשבון שלא דורש השקעה כספית, אלא רק שינוי בלוח הזמנים.

תעו״ז עוזר או פוגע במערכת סולארית?

בדרך כלל פוגע בכדאיות, וזו נקודה שרבים מפספסים. מערכת סולארית מייצרת בצהריים, בדיוק כשהתעריף בתעו״ז נמוך יחסית — כך שהקוט״ש שהיא חוסכת שווה פחות. לעומת זאת, בית עם סוללה הוא מקרה הפוך: הוא צורך מהסוללה בשעות הפסגה היקרות, וזה בדיוק מה שמצדיק את הסוללה.

הרעיון בשורה אחת

בתעריף אחיד, קילוואט־שעה עולה אותו דבר תמיד. בתעו״ז הוא עולה לפי מתי צרכתם אותו.

הסיבה היא כלכלית ולא מוסרית: כשכל המשק צורך במקביל — אחר צהריים של יולי, כשכל מזגן בישראל עובד — צריך להפעיל את תחנות הכוח היקרות והמזהמות כדי לעמוד בביקוש. בשלוש לפנות בוקר, אותו קילוואט־שעה בא מכושר ייצור שממילא פנוי. תעו״ז מעביר את ההפרש הזה לצרכן.

המטריצה

שתי צירים: עונה ותקופה ביום.

  • עונות: קיץ, חורף, ומעבר — כל השאר.
  • תקופות: פסגה (שעות הביקוש הגבוה), גבע (הביניים), שפל (הלילה וסוף השבוע).
יחס התעריף לתעריף הביתי האחיד (64 אג׳ לקוט״ש), ובאגורות לקוט״ש.
עונהחודשיםפסגהגבעשפל
קיץיול, אוג×2.55
163 אג׳
×0.72
46 אג׳
×0.53
34 אג׳
מעברמרץ, אפר, מאי, יונ, ספט, אוק, נוב×0.78
50 אג׳
×0.62
40 אג׳
×0.52
33 אג׳
חורףינו, פבר, דצמ×1.62
104 אג׳
×0.85
54 אג׳
×0.55
35 אג׳

השעות המדויקות שמגדירות כל תקופה נקבעות ברשות החשמל ומשתנות בין העונות. הן מופיעות בלוח התעריפים הרשמי, ובחשבון של מי שכבר נמצא בתעו״ז. הקווים הכלליים: הפסגה בקיץ היא אחר הצהריים והערב, בחורף היא נחלקת בין הבוקר המוקדם לשעות הערב, ובעונות המעבר היא צרה ונמוכה בהרבה.

מה שהטבלה מספרת

שתי מסקנות, ושתיהן מעשיות:

1. הקיץ הוא הכל. פסגת הקיץ היא התא היחיד בטבלה שיקר משמעותית מהתעריף האחיד — וכשהוא יקר, הוא יקר בפי כמה ולא באחוזים. כל השאלה ״כדאי לי תעו״ז״ מתמקדת בעצם בשאלה מה אתם עושים באחר הצהריים של יולי ואוגוסט.

2. השפל זול תמיד. בכל שלוש העונות, תעריף השפל נמוך בערך בחצי מהתעריף האחיד. זה לא תלוי עונה, ולכן צריכה שאתם מזיזים ללילה זולה יותר כל השנה — לא רק בקיץ.

למי זה משתלם

השאלה האמיתית היא לא ״כמה אני צורך״ אלא ״כמה מהצריכה שלי גמישה״. גמיש זה כל מה שלא צריך לקרות בשעה מסוימת.

הפריט גמיש? למה
טעינת רכב חשמלי מאוד הרכב חונה בלילה בכל מקרה. זה הפריט הגדול והגמיש ביותר
מכונת כביסה, מדיח מאוד טיימר השהיה קיים כמעט בכל מכשיר חדש
דוד חשמל בינוני אפשר להזיז, בכפוף לשעות המקלחת
מזגן כמעט לא צריך לעבוד כשאנשים בבית, וזה בדיוק זמן הפסגה
מקרר, תאורה, המתנה לא רץ כל הזמן ממילא

המקרה החזק ביותר לתעו״ז הוא בעל רכב חשמלי. רכב חשמלי מוסיף לחשבון יותר ממזגן — סדר גודל של 300 קוט״ש בחודש לטעינה ביתית רגילה — והוא הצריכה הכי גמישה שיש, כי הרכב עומד בחניה כל הלילה. להזיז את הטעינה לשפל זה להזיז את הפריט הגדול ביותר בחשבון למחיר הזול ביותר בטבלה, בלי לשנות שום דבר בהתנהגות.

המקרה החלש ביותר הוא משפחה שחוזרת הביתה אחר הצהריים, מפעילה מזגנים עד הלילה, ואין לה רכב חשמלי. עבורה מעבר לתעו״ז יעלה את החשבון.

איך בודקים לבד, לפני שעוברים

מי שיש לו מונה חכם יכול לראות את פילוח הצריכה שלו לפי שעות, וזה נותן תשובה ישירה. מי שאין לו — הבדיקה המעשית היא:

  1. לפרק את הצריכה למכשירים.
  2. לסמן איזה מהם יכול לעבוד בלילה בלי להפריע לאף אחד.
  3. אם החלק הגמיש הוא שליש מהצריכה או יותר — תעו״ז שווה בדיקה רצינית. אם הוא זניח, כנראה לא.

מה שכמעט אף אחד לא מזכיר: תעו״ז וסולארי

זו נקודה שכדאי לדעת לפני שמתקינים מערכת סולארית, כי היא משנה את החישוב.

מערכת סולארית מייצרת בצהריים. בתעריף אחיד, כל קוט״ש שהיא מייצרת ואתם צורכים חוסך לכם את התעריף המלא. בתעו״ז, הקוט״ש שהיא מייצרת חוסך לכם את תעריף הצהריים — שהוא לרוב לא התעריף הגבוה. כלומר: תעו״ז מקטין את החיסכון מסולארי, כי הוא מוזיל בדיוק את השעות שבהן הגג עובד.

ההיפך נכון לסוללה. בית עם אגירה צורך מהסוללה בערב, בשעות הפסגה היקרות, וזה בדיוק מה שהופך את הסוללה למשתלמת — יותר מכפי שהיא משתלמת בתעריף אחיד.

מי ששוקל את שני הדברים יחד כדאי שיריץ את מחשבון ההחזר ויראה מה קורה לשיעור הצריכה העצמית, שהוא המשתנה שקובע שם את התוצאה.

מה המעבר דורש

  • מונה שמתעד לפי שעות, כלומר מונה חכם. מי שיש לו מונה מכני ותיק יצטרך החלפה קודם. פרטים בעמוד המונה.
  • פנייה לספק — חברת החשמל או הספק הפרטי שלכם.
  • אין עבודה חשמלית בבית, אין שינוי באמינות האספקה, ואין השפעה על שום דבר אחר בחשבון מלבד אופן חישוב מרכיב האנרגיה.