מחשבון החזר השקעה סולארי
גררו את שלושת המשתנים שקובעים את התוצאה. שיעור הצריכה העצמית הוא החשוב מביניהם — הוא מזיז את ההחזר בשנים, לא בחודשים.
בתוך כמה זמן מערכת סולארית ביתית מחזירה את עצמה?
בטווח של שנים בודדות עד עשר, והמשתנה שקובע הוא לא גודל המערכת אלא שיעור הצריכה העצמית — איזה חלק מהייצור נצרך בבית ברגע שהוא נוצר. קוט״ש שנצרך בבית חוסך את התעריף המלא; קוט״ש שנמכר לרשת מקבל פחות. שני בתים עם אותה מערכת ואותו גג יכולים להגיע להחזר שונה בשנים שלמות בגלל ההבדל הזה.
כמה עולה מערכת סולארית לבית בישראל?
הטווח הוא 3,500–5,500 ₪ לקילוואט־שיא מותקן. מערכת של 5 קילוואט־שיא, שהיא הגודל הנפוץ לבית פרטי, יוצאת בערך 42,000–50,000 ₪. הצד הזול של הטווח הוא לרוב עסקה קבוצתית; הצד היוקר הוא גג מורכב, עבודות תשתית או ציוד מדרגה גבוהה יותר.
כמה מייצרת מערכת סולארית בישראל?
כ־1,650 קוט״ש בשנה לכל קילוואט־שיא מותקן, בטווח של 1,500–1,800 לפי כיוון הגג והצללה. מערכת של 5 קילוואט־שיא מייצרת בסביבות 8,000 קוט״ש בשנה. זה החלק היחיד בחישוב שלא תלוי בהחלטת רגולטור — הוא פונקציה של קרינה וקו רוחב.
כמה מ״ר גג צריך?
כ־5 מ״ר לכל קילוואט־שיא, כלומר כ־25 מ״ר למערכת ביתית של 5 קילוואט. הגג צריך להיות פנוי, נגיש ובלי הצללה משמעותית — דוד שמש, מזגנים ומחסן על הגג מקטינים את השטח האפקטיבי יותר ממה שנראה בתשריט.
למה החישוב לא כולל סוללה?
כי סוללה משנה את שיעור הצריכה העצמית ולא את הייצור, והיא עלות נוספת. הדרך להעריך אותה כאן היא להעלות את שיעור הצריכה העצמית ולראות מה זה עושה להחזר, ואז לשקול אם ההפרש מצדיק את מחיר הסוללה. זו גם הסיבה שאגירת אנרגיה היא החלטה נפרדת מההחלטה על גג.
המשתנה שקובע את התוצאה
שיעור הצריכה העצמית. לא גודל המערכת, לא איכות הפאנלים, ולא אפילו המחיר לקילוואט — אלא איזה חלק מהייצור נצרך בבית באותו רגע שהוא נוצר.
הסיבה פשוטה: קוט״ש שנצרך בבית חוסך את התעריף המלא שהייתם משלמים עליו. קוט״ש שנמכר לרשת מקבל תעריף נמוך יותר. אלה שני מוצרים בעלי שווי שונה, ומערכת שמייצרת אותו דבר בשני בתים תיתן תועלת שנתית שונה לגמרי לפי מה שכל בית עושה בצהריים.
זה גם מקור הפער בין החזר שמקבלים בחישוב ובין החזר שמופיע בהצעות מחיר. איחוד של שני התעריפים למספר אחד — הנחה שכל קוט״ש מיוצר שווה את התעריף הביתי המלא — הוא מה שהופך החזר של שמונה שנים למצגת שאומרת חמש.
מה מעלה את שיעור הצריכה העצמית
- עבודה מהבית. מיזוג בצהריים הוא בדיוק חלון הייצור.
- הזזת מכונת כביסה, מדיח ודוד לשעות הצהריים במקום לערב.
- טעינת רכב חשמלי ביום ולא בלילה — אם לוח הזמנים מרשה. זה הפריט הגדול והגמיש ביותר בבית.
- סוללה. היא לא מייצרת יותר, היא מזיזה ייצור מהצהריים לערב. לכן היא נכנסת לחישוב הזה כהעלאה של שיעור הצריכה העצמית, מול עלות נוספת.
מה החישוב לא כולל
הוא מכוון לסדר גודל, וארבעה דברים נשארו בחוץ בכוונה כדי לא לייפות את התוצאה:
- ירידת תפוקה. פאנלים מאבדים בסביבות חצי אחוז מהתפוקה בשנה. על פני 25 שנה זה מוריד את הייצור המצטבר בכ־6%.
- החלפת ממיר. הממיר הוא הרכיב שמתקלקל, ולרוב לא מחזיק את כל חיי המערכת. זו הוצאה חד־פעמית באמצע הדרך.
- תחזוקה וניקוי. קטן, אבל לא אפס, ובאזור מאובק יותר.
- היוון. שקל שנחסך בשנה ה־20 שווה פחות משקל שנחסך בשנה הראשונה. החישוב כאן הוא נומינלי, בלי הצמדה ובלי ריבית חלופית.
גם אחרי כל ההערות האלה, החישוב הזה אינו הצעת מחיר. הוא כלי כדי להגיע לשיחה עם מתקין עם שלושה מספרים ביד — הצריכה שלכם, השטח שיש לכם, וההחזר שאתם מצפים לו — במקום להגיע בלי כלום.